אני לא רוצה לשכוח: מאוסף מראווה וארתור אסבג
התערוכה אני לא רוצה לשכוח היא ביטוי של זיכרון אירועי השבעה באוקטובר ההולך ומתהווה. מתוך ההלם, הכאב וחוסר האונים, שבה ועולה השאלה: מה כוחה של האמנות בעיצומן של עתות משבר?
התערוכה מציגה עבודות של 25 אמניות ואמנים ישראלים, שרובן ככולן נוצרו בתגובה לאסון. בין האמנים, יש מי שהגיבו באופן ישיר לעדויות ולדימויים הקשים שנצרבו בתודעה הקולקטיבית, ויש מי שבחרו בצורת ביטוי מרומזת יותר לטראומה; אחדים עוסקים בפחד ובאימה בעוד אחרים מייצגים מצבים של רוך ושל קרבה אנושית. התערוכה נוגעת בעת ובעונה אחת ביופי ובכאב, מבטאת את אימת המלחמה אך מספקת גם תחושת הזדהות ונחמה.
העבודות המוצגות הן כולן מאוסף מראווה וארתור אסבג, זוג אספנים מפריז, שבחרו לתמוך באמנות הישראלית דווקא עכשיו, מתוך תחושה של שותפות גורל.
משתתפים ומשתתפות בתערוכה:
שי אזולאי, אסנת בן דב, מתן בן כנען, יפעת בצלאל, יעל ברתנא, ציבי גבע, ניר הוד, אסף הינדן, מיכל הלפמן, גיא זגורסקי, רוני טהרלב, טגיסט יוסף רון, מרים כבסה, סיגלית לנדאו, עדי נס, מלאכי סגן-כהן, חנה סהר, יהודית סספורטס, ישראל קבלה, גבריאל קלזמר, מרב קמל וחליל בלבין, גדעון רובין, מיכל רובנר, ליהי תורג'מן
ציבי גבע, אחרי המסיבה #5, 2023
אקריליק וקולאז' על בד
צילום: אלעד שריג